הקש ששובר את גב האדם, או:
מה אנחנו (חושבים שאנחנו) יודעים על כאבים (כרוניים, בעיקר...)

זהו מאמר ראשון מתוך סדרה של מאמרים, שיסבירו לנו בצורה ברורה, שמבוססת על המחקר העדכני ביותר, אודות כאב: 

נבין מהו בדיוק כאב, מה משפיע על עוצמתו של הכאב, וכמובן איך אנחנו יכולים לקחת אחריות ולשנות את מצבינו בנוגע לכאבים שמהם אנו סובלים

נתחיל מההגדרה היבשה. ישנם סיווגים רבים לכאב- מיקום / מחלה / רקמה שמעורבת. ראשית אתייחס להיבט של הזמן.
כאב אקוטי הוא כזה שמוגדר כחד או חזק יותר, זמני, אשר חולף לאחר מספר שעות או ימים ועד מספר שבועות- תלוי בזמן ההממוצע של החלמת הרקמה שנפגעה. 
למשל- שבר פשוט ביד אמור להתאחות לאחר כ-4 שבועות, נקע בקרסול אמור להתאחות לאחר כשבועיים, ובמקרה של טיפול שורש- לאחר כמה ימים הגוף מחלים ואז אמור להיעלם הכאב. 

לעומתו, הכאב הכרוני הוא זה שנשאר משך זמן ממושך, הרבה מעבר לזמן ההחלמה של הרקמה. נהוג לסווג אותו ככאב שנמשך מעבר לשלושה חודשים. 
כאן מתפתח דפוס של כאב שנמשך זמן רב, לעתים בא והולך, ושעשוי גם להופיע במקומות שונים בגוף. 
הכאבים הפופלריים יהיו כאבי גב תחתון, גב עליון, צוואר, כאבים בכתפיים, בברכיים ובמפרקי הירך, וגם כאבי ראש ומיגרנות...

 

האם שאלתם את עצמכם פעם מהו כאב? 

קודם כל חשוב לומר: מחקרים מלמדים אותנו שידע מדויק על האופן שבו פועל מנגנון הכאב הוא אחד המפתחות לרפא אותו!

אשתדל לא להלאות אתכם ביותר מידע שעשוי לבלבל, אבל אנחנו חייבים להתייחס למערכת העצבים כי היא זו שמעבירה את כל המסרים שמגיעים מהגוף אל חוט השדרה ולמוח, וגם בכיוון ההפוך. 

הגוף שלנו מרושת כולו בחיישנים. הם קולטים מידע ומעבירים אותו הלאה דרך מע' העצבים. בסופו של דבר, המידע הזה (בחלקו, וזה חשוב) מגיע למח.
בואו נמחיש את זה רגע. הצמידו לאצבע אחת לאצבע שניה. במקרה הזה חיישני המגע מעבירים את המידע למע' העצבים. הסיבה שאתם מודעים לזה היא כי המסר הגיע למח, ולאחר שהמח עיבד את המידע- נעשיתם מודעים לתחושה הזו. 

מהגוף המידע מגיע אל איזור חוט השדרה. דמיינו לכם צרורות של חוטי חשמל, דרכם עוברים המסרים, המתחברים עם עצבים העולים למח דרך חוט השדרה. 

אל חוט השדרה יורד סיב עצבים משמעותי מהמח. העצב הזה עוזר להחליט אילו מסרים יעברו הלאה למח, ממש כמו משטרת הגבולות בשדה התעופה, שבוחרת מי ייכנס למדינה ומי לא. 

כמובן שהסינון הוא חשוב, כי אם לא היה - היינו חווים הצפה חושית שכנראה לא היינו יכולים להתמודד איתה.

לעצב הזה (זה שיורד מהמח) שליטה על איזה מסרים יעברו למח, ובאיזו עוצמה.

זו אחת הדרכים של המח לשלוט ולכוון את עוצמתו, להגביר אותו ואף לחסום אותו לגמרי אם צריך! 

כאן המקום להגיד את אחד המשפטים שאני חוזר אליהם המון בפני המטופלים שלי -
המח משדר לנו תחושה של כאב כאשר הוא מרגיש שיש צורך להגן עלינו, כאשר הוא מרגיש איום או סכנה. 
מעתה והלאה, נמחיש את המשפט הזה בדרכים רבות, שונות ומגוונות, ונטמיע את הרעיון, כדי שנוכל לעבוד איתו ולנטרל הכאב בעזרתו. 
דרך המשפט הזה ננפץ גם כמה מיתוסים גדולים שרובנו מכירים אודות הכאב. 

נסיים עם דוגמא אחת (יש המון) שתמחיש לכם את הרעיון. 

נניח שהלכתם יחפים במטבח ודרכתם על זכוכית שבורה. המח יפעל במהירות כדי שתרגישו את הכאב במלוא עוצמתו. 

אבל - אם בשנייה לאחר מכן תראו את הילד שלכם מתקרב לעבר הזכוכיות השבורות - המח יגייס את כל הכוחות שלכם כדי למנוע ממנו לדרוך על הזכוכית, ובאופן מאד מעניין - לא תחושו כאב בכלל!! 

בזמן הזה המסרים הפחות חשובים (כאב) נדחקו הצידה והושתקו, לטובת הפעלה של מערכות אחרות, חשובות יותר (תנועה).

 

אוקי, אז מה בעצם אנחנו לומדים מהדוגמא הזו?

שתי נקודות שחשוב שנזכור גם בהמשך הדרך (אל תדאגו, אני אדאג להזכיר).

1. הכאב נחווה ומיוצר על ידי המח בהתאם לפרשנות של המח את הסיטואציה, והוא לא מייצג את מידת הנזק ברקמה. 
2. המח יכול להחליט לכבות את מנגנון הכאב כשהוא חושב שזה הדבר הנכון לעשות
הוא יכול להגביר או לשכך את הכאב, בהתאם להחלטה שהוא מקבל, על סמך נתונים רבים שמגיעים אליו (נדבר גם על זה).

 

נראה לי שמספיק לבינתיים.
במאמר הבא ננסה להבין יותר טוב למה בכלל אנו חווים כאב, מה קורה כשהמנגנון יוצא משליטה, וניכנס קצת לפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הכאב, עם דוגמאות מאלפות!!

 

מקווה שנהניתם ושהעושרתם מהקריאה, וגם שסיקרנתי אתכם ושנשארתם עם טעם של עוד ועם רצון ללמוד מה עומד מאחורי הכאבים שאתם מרגישים.. (:

 

הקליניקה נמצאת במרכז ההידרותרפי מבואות חרמון, צומת כח

צרו קשר